יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

המעיין טבת תשע"ג

לפני זמן לא רב עלה לרשת גליון המעיין של טבת תשע"ג. הנה התוכן עם הערות שלי על מספר מצומצם של מאמרים.

נר מצוה, עמוד אש ועמוד ענן \ העורך
המניין לבריאת העולם והתחלת השימוש בו \ הרב ד"ר שי ואלטר - מאמר מעניין מאד, המראה כי המניין לבריאת העולם הוא מאוחר מאד. המקורות הראשונים בהם נמצא שימוש בו הם משנת 4500 לערך. 
במאמר שכתבתי בעבר נסיתי לטעון, בלי הרבה ביסוס, שבמקרא, מניין למשהו, הינו כדי להמחיש לקורא כי הארועים קשורים והאחד הוא בעצם ההמשך או התכלית של השני. וברגע שמגיעים לתכלית, מונים למשהו אחר. כך אנו מוצאים שהפעם האחרונה בו מונים ליציאת מצרים הוא בחנוכת בית המקדש הראשון, כדי לסמן שכאן נסגר המעגל של "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך". מאמר זה מחזק את דבריי. הפועל היוצא הוא שאין באמת עניין למנות לבריאת העולם (מה גם שלאור הממצאים במאמר, אין הכרח שאכן מספר השנים הוא נכון), ואפשר במקום זאת למנות לתקומת מדינת ישראל.
חשיבות חידושי תלמידי הרמב"ם \ עדיאל ברויאר
כללי השמטת דינים מספר 'משנה תורה' לרמב"ם \ הרב עזרא ברנד
דין עיקור אשה: חילופי גרסאות בתוספתא כמקור לפסיקת הרמב"ם \ הרב אריה כץ
שתי הערות בדברי רבי חיים מבריסק על הלכות תפילה לרמב"ם \ מאור תפארת
תפילת 'אל מלא רחמים' הראשונה לזכר קדושי השואה \ ד"ר מרדכי מאיר
'אור וצל וים הִקִיפוה' - הארות בעניין מאבקו של מרן הראי"ה קוק זצוק"ל לתיקון צביונן של חגיגות הפורים בתל אביב וביישוב החדש \ הרב שאול בר אילן - מאמר זה משלים בהרבה בחינות את ספרו של הרב אברהם וסרמן ור' איתם הנקין "להכות שורש", שגם נסקר בפינת "נתקבלו במערכת" בגליון זה. עוד בפינת "נתקבלו במערכת" הפניה למאמר נוסף של ר' איתם - המופיע גם כאן.

זיכרון להולכים
הלכות והליכות במחיצתו של רמ"מ מנדלזון זצ"ל, רב המושב קוממיות \ הרב מרדכי בר"ש עמנואל

תגובות והערות
עוד בעניין בליעה ופליטה בכלים \ הרב יעקב אריאל; נריה גליק; הרב ד"ר דרור פיקסלר; הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר - האם יש בליעה בכלים מודרניים? לדעת הרב אריאל הבליעה עליה דברו חז"ל היא "בליעה הלכתית" ולכן אין מקום לדבר על ניסוי מדעי המוכיח או מפריך את הבליעה. [כמדומני שגם מו"ר הרב שבתי רפפורט דוגל בשיטה זו]. הבעיה היא שלא ניתן להכחיש שהחומרים השתנו מזמן חז"ל, וגם אם בתקופתם היתה בליעה הלכתית, אין זה אומר שבכלים שלנו יש בליעה הלכתית. או במילים אחרות, איך קובעים אם יש או אין בכלי בליעה הלכתית? זאת ועוד, שחז"ל דברו בפירוש על טעם. כלומר, שגם בבליעה הלכתית יש טעם שניתן לחוש במציאות. אז מדוע לא למדוד את הטעם הזה בכלים מדעיים?
אמתין בסבלנות לפרסום מחקרו של הרב ד"ר דרור פיקסלר בנושא, אך מהתיאור שלו את מה שהוא מוכיח גם כן חסר האלמנט של הטעם, לדעתי.
ידיעה מעניינת על מרן החתם סופר כבחור ישיבה \ הרב נתן דוד רבינוביץ'
מהי "תורת ארץ ישראל"? \ איתיאל אמיתי - במחילה מכותב המאמר, אני לא הבנתי מה הוא רוצה. הזדהתי מאד עם המאמר אותו הוא מבקר, ובכל דבריו לא מצאתי שום פרכה לדברי המאמר ההוא.
משמיטת תשס"ח לשמיטת תשע"ה \ משה אורן - מאמר זה כמעט גרם לי לבכות. לא ייאמן שיש יהודים (ועוד גופים הנקראים "גופי כשרות" ובתי-דין-צדק!!!) שיודעים שחקלאים יראי שמיים מוסרים את נפשם כפשוטו כדי לשמור שמיטה כהלכתה מבלי להסתמך על היתר המכירה, ובכל זאת אין להם בעיה לא לקבל את תוצרתם הקדושה בקדושת שביעית מפני שזה לא "מהדרין". מצב זה לא התחדש לי, הכרתי אותו גם לפני קריאת מאמר זה, אך קשה להשאר אדישים לנוכח התיאור של אדם הקרוב לחקלאי. אוי לנו שהגענו למצב שפל כזה.

נתקבלו במערכת \ הרב יואל קטן 

אין תגובות: