יום שני, 16 במאי 2011

חרמות, נשים, הלכה ויראת שמיים

אני מניח שכל אחד שקרא את דברי על הספר "גשר בנות יעקב" שחיבר ידידי הרב חיים נבון, הבין שאינני יכול להימנות על מעריצי הספר. דווקא משום כך אני רואה צורך להעלות על הכתב דברים בנוגע לשמועה מבוססת שהגיעה לאזני. על פי השמועה ישנו מפיץ של ספרי קודש, המחזיק רשת של חנויות ודוכנים ברחבי הארץ, שהצהיר שהוא לא מוכן להפיץ את הספר "גשר בנות יעקב" משום דברי הכפירה שיש בו.
מהם דברי הכפירה? אתם בודאי שואלים. הכוונה היא לדבריו של הרב חיים נבון בנוגע לברכת "שלא עשני אשה". על פי מה שהתפרסם באינטרנט כשהספר יצא לאור, הרב נבון קורא לשינוי הברכה לנוסח פוגעני פחות כלפי נשים. בעקבות פרסום זה, החליט אותו מפיץ שהוא אינו מוכן להפיץ את הספר. המפיץ אפילו לא טרח לקרוא את הספר.
איך אני יודע שהוא לא טרח לקרוא את הספר? כפי שמן הסתם התרשמתם מדברי הביקורת שלי על הספר, הספר כולו הוא שיר הלל לשמרנות. אינני יכול לדמיין שאדם שמרן יקרא את הספר ויצא מכליו ממשהו שכתוב בו. לא בהכרח שהוא יסכים עם כל מה שכתוב, אך מכאן להחרמה דומני שהמרחק רב מאד.
ובנוגע לברכת "שלא עשני אשה" אלו דבריו של המחבר:
לאור ההכרה הבסיסית בשוויון בין איש ואישה לפי היהדות, ראוי לשקול בכובד ראש הצעות לשינוי מתון בנוסח הברכה "שלא עשני אשה". הבסיס לנוסח הברכה הוא פטור הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן... גברים מברכים על כך שזכו לקיים מצוות רבות. אך בסופו של דבר ניסוח הברכה יוצר רושם של עליונות הגבר על האישה, זהו רושם שגוי, ועלינו לקעקעו... אם גדולי חכמי ישראל יצליחו להסכים על שינוי מתון בנוסח הברכה, הדבר יביא תועלת רבה בביעור שיבוש רעיוני מסוכן.
מתקבלת מאד על דעתי הצעתו המתונה של הרב שלמה ריסקין, שהגברים יברכו: "שלא עשני אישה ועשני כרצונו", והנשים יברכו: "שעשני כרצונו ולא עשני איש". הצעה זו נראית סבירה מבחינה הלכתית ורעיונית כאחד. ואולם, כפי שכתב הרב ריסקין עצמו, שינוי כזה צריך להתקבל על דעתם של גדולי חכמי ישראל. שינוי עצמאי של נוסחות התפילה עלול להפוך אותנו לכת מתבדלת.
אני מניח שכל אחד שיקרא את דבריו, יסכים שאין בהם אפילו שמץ של פריצת גדר. אך הפרסום האינטרנטי של כתב אחד או שניים שחיפשו כותרות היה מספיק עבור מפיץ הספרים כדי לגזור את דינו.

לא הפצת או אי הפצת הספר הפרטי הזה כואב לי. כואב לי חוסר הקרדיט ליראת השמיים של הזולת. אדם יכול לתפקד כרב קהילה ומלמד תורה בישראל, ולכתוב כבר כמה ספרים ומאמרים רבים שאין בהם סטייה כלל מהמסורת שקבל מרבותיו, ובכל זאת ביום מן הימים יכריזו עליו שהוא אינו ירא שמיים ושספריו פסולים מלבוא בקהל. כל זאת, על סמך כתבה באתר אינטרנט.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: אלחנן תאריך: 17/05/11, 06:14:07


הערה צדדית: המחשבה ש"גדולי חכמי ישראל" בימינו (לפחות במובן המקובל ברחוב) יסכימו לשנות משהו בהלכה הנוהגת, למעט במקרה של משבר קיצוני ביותר, היא חולמנית במקרה הטוב. ודאי כשמדובר בנושא שולי (מבחינה הלכתית גרידא) כמו נוסח אחת מברכות השחר, ומטעמים של שינוי ערכים בלבד.