יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

גיור ו'זרע ישראל' V - רשימה אחרונה בסדרה

- לחלק IV
- לחלק III
- לחלק II
- לחלק I

בחלקים הקודמים ניסיתי לסכם את מהלכו העיקרי של ח"כ הרב חיים אמסלם בספרו זרע-ישראל. כפי שהראנו, הוא מציין ארבע נקודות יסודיות בהליך הגיור למעשה (ראה חלק III), שאם הם לא נמצאים כבר כעת תחת הסכמה רחבה בודאי ניתן להגיע עליהם להסכמה רחבה. זהו בסיס הטיעון. על גבי בסיס זה הוא בונה טיעון (ראה חלק IV) שלדבריו הוא מניח בפני פוסקי הדור להחליט אם ללכת לפיה. על פי טיעון זה יהיה ניתן לגייר לכתחילה על סמך זה שרוב המתגיירים יהיו יהודים מסורתיים ברמה כזו או אחרת.
[בטרם נמשיך אני רואה צורך להזכיר שהרב אמסלם איננו הראשון המציע הצעה כזו. במאמר שהתפרסם לפני כעשרים שנה, ממש בשיאה של גל העליה מברה"מ לשעבר, הציע הרב יגאל אריאל הצעה דומה]

לסיום הדיון בספר הזה, אני מבקש להעלות נקודות מהספר שאני חושב שהרב אמסלם הפריז על המידה.
כך לדוגמא בקטע העוסק ב"איכות ותוכן הלמודים הנצרכים למעוניינים להתגייר" (עמ' קעה) הוא כותב כך:
הנה כיום נהוג, שבבוא גר להתגייר, מפנים אותו לאולפן גיור ומלמדים אותו זמן רב ולפעמים כמה שנים יהדות ותרי"ג מצוות והלכותיהם, עד שבבואו להתגייר, פעמים שיודע הוא את פרטי המצוות יותר מיהודי מבטן ומלידה.
ולעניות דעתי כל עניין הלימודים הרבים שמלמדים את המועמדים לגיור, הוא לעניות דעתי בסימן שאלה גדול וצ"ע, כי אותו הרמב"ם שכתב שמאריכין עמו במצות יחוד השם ואיסור ע"ז, לעומת זה כתב שאין מאריכין במצוות הקלות וחמורות, ואפילו חילול שבת בכלל זה...
ובהמשך שם (עמ' קעז):
ובכלל יש הוכחה שהציפיה מהגר צדק היא, שאחרי הגרות יתחיל ללמוד ולקיים לאט לאט, כי אין ברירה אחרת, מאחר שההלכה הפשוטה מהתלמוד ומהפוסקים שמקבלין אותו מיד, "ומודיעין אותו מקצת מן המצוות", ואם מודיעין לו רק מקצת, איך יקיים הכל, אלא פשוט שלגבי גר דקי"ל להלכה גר שנתגייר כקטן שנולד, אז בודאי שאי אפשר שמיד אחרי הגיור יקיים ויקפיד בכל מצוות התורה...

הבעיה שלי עם הקטעים הללו הוא, שבניגוד לרובו של הספר שאני מוצא שהרב אמסלם הוא מאד פרקטי, כאן אינני מבין לאן פרחה הפרקטיות. כלומר, לעת עתה הדברים נשמעים לי כל כך רחוקים ממה שאני מורגל שקשה לי בכלל לשקול אותם. אך גם אם הייתי מעוניין להתחיל לשקול אותם, אינני מוצא כאן הצעה פרקטית. וכי נעכב תעודת גיור או אפשרות להתחתן כל עוד הגר (אחרי הגיור) לא למד עוד והוסיף ידע על פני "מקצת המצוות" שלמד בזמן גירותו?! או במילים אחרות, אם כדי להיות אזרח אמריקאי צריך לעבור מבחן, לא תהיה כוהנת כשפחה, ולפחות המצטרף לעם היהודי יצטרך לדעת דברים בסיסיים ולחוות שמירת שבת, כשרות וכד'.

[פיסקא זו עודכנה בט"ז בטבת תשעא]
אי אלו קוראים העלו בפני טענות כנגד הספר על כך שבשעה שהמחבר מאריך להביא דעה מקילה של מישהו מרבותינו הוא נמנע מלהביא את דעתו המחמירה של אותו רב. כדוגמא לזה ציינו בפני את תשובות הג"ר משה פיינשטיין שבתשובה ידועה (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן קס) כתב:
"ועוד יש מקום לומר טעם גדול דמה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורין עושה שהיא סבורה שאין חיוב כ"כ לשמור המצות וא"כ הוא כגר שנתגייר בין העכו"ם שמפורש בשבת דף ס"ח שהוי גר אף שעדין עובד ע"ז עיי"ש והטעם משום שקבל עליו להיות ככל היהודים שנחשבה קבלה אף שלא ידע כלום מהמצות דידיעת המצות אינה מעכבת הגרות ורק בידע ולא רצה לקבל הוא עכוב בגרות דהא א"צ ללמד כל התורה כולה קודם שנתגייר דרק מקצת מודיעין. ולכן אף שהב"ד אמרו לה שצריך לשמור שבת חושבת שהוא רק הדור בעלמא אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומה טועה לומר שהוא יהודי כשר נמצא שלטעותה קבלה כל המצות שיהודי מחוייב שהוא גרות אף שמחמת זה לא תקיים עכ"פ המצות וזהו טעם שיש בה ממש להחשיבה לגיורת והוא למוד זכות קצת על הרבנים המקבלים שלא יחשבו עוד גריעי מהדיוטות."
לדבריהם של אותם מעירים, הרב אמסלם מדגיש את התשובות המקילות אך מחביא או מתעלם מהתשובות המחמירות. אני יכול לומר שגם אני קיבלתי לפעמים את הרושם הזה, אך אינני יכול לומר בודאות שאכן זה המצב.

[אינני יודע אם הזכרתי זאת בעבר וראוי לעשות זאת בטרם ננעל את הדיון על הספר הזה. הספר 'זרע ישראל' שהינו ספר גדול מימדים מגיע עם ספר גדול אחר הנקרא 'מקור ישראל' ובו הובאו צילומים מרוב המקורות אותם מצטט הרב אמסלם לאורך 'זרע ישראל'. בספר מקורות זה לבד יש אוצר בלום לכל מי שמתעניין בגיור. על יוזמה זו בודאי יש לברך את המחבר, וכמדומני שגם המקטרגים צריכים לענות על כך אמן.]

לסיכום כל מה שאמרנו עד עתה ברשימות על הספר 'זרע ישראל', אני חושב שבראש ובראשונה הגדולה בספר הזה הוא שמישהו שפועל במישור הציבורי והיה לו אמירה בנושאים העומדים על הפרק בציבוריות הישראלית, הוציא תחת ידו משנה סדורה שכל מי שמעוניין בכך יכול לקרוא ולגבש דעה בעד או נגד. אינני מכיר דוגמאות אחרות לח"כים שהוציאו תחת ידם מחקר מקיף כל כך שיהיה לעיני הציבור בנושאים שהם מטפלים בהם. הדבר אמור לא רק לגבי הספרים הללו אלא גם בנוגע למאמרים נרחבים אחרים שהרב אמסלם הוציא תחת ידו בשנים האחרונות. גם על כך מגיע לו יישר כח גדול. כפי שכתבתי בעבר (חלק II), נוסף על הברכה שיש בהצעת משנה סדורה בנושא יש לברך על כך שאין כאן הצעות להעלמת עין וכד' אלא טיפול ישיר בבעיה. עתה נחכה ונראה האם תהיה לספרי 'זרע ישראל' השפעה על השיח הישראלי, על הרבנות בישראל ועל המחוקקים בכנסת ועל הממשלה.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: גיל-עד תאריך: 14/12/10, 20:15:46
לא הבנתי את תמיהתך בנוגע ללימודי הגרים.
אני הבנתי מהדברים המצוטטים מהרב אמסלם, שדי בלימודים מועטים כדי להתגייר, ואח"כ הוא ימשיך ללמוד בצורה זו או אחרת.
גם אם לא ימשיך ללמוד הוא עדיין גר!

מדבריך עולה שהבנת בדבריו, שהגר לא יקבל תעודה או לא יהיה ניתן להתחתן איתו לאחר הגרות שלו, עד אשר ישלים את שאר לימודיו.
לא ברור לי מה מהות הגרות ללא תעודה?
כמו כן - מדוע הבנת את זה כך?


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 14/12/10, 20:21:49
שלום גיל-עד,
לא הבנתי כך את דבריו. אך אם מוסכם שלכתחילה אנחנו מעוניינים שהגר ישמור תורה ומצוות, אז צריך לבנות מערך שיוכל ללמד אותו ושהגר יהיה מכוון למערך הזה.
במילים אחרות, אם היה מדובר בגיור פרטי שהיה נערך באיזה כפר קטן בקצה העולם הייתי מוכן לקבל את זה שהיו מלמדים אותו א' וב' ומגיירים אותו ולהיכן הוא יתגלגל יהיה בעיה שלו. אך אנחנו מדברים על מערך לאומי, משהו בסדר גודל גדול, אי אפשר להשאיר את הדברים לשרירות לב המתגיירים, צריך שיהיה תוכנית איך הם ילמדו מה זה היהדות הזאת שהם הצטרפו אליו. אז אני מוכן לשמוע אמירה האומרת שלא צריך להכביד עליהם בטרם גיורם, אך הייתי מעוניין לדעת איך הם אמורים להשלים את הפערים (ואיך מערך הגיור נערך לסייע להם בהשלמת הפערים)?

שם השולח: משה תאריך: 17/12/10, 04:37:23
סליחה כבוד רב צעיר,

לאחרי שהרב הגאון הגדול חכם עובדיה כתב עליו שהוא מסלף עניין והלכות הגרות, אתה עוד חוזר כמו כלום על "גדלותו" שלו ושל הספר! הוא פשוט סילף והיטעה אלפים כאילו מה שכותב יש לו איזה מקום בהלכה! רוב רובו של דבריו אין להם מקום בהלכה ורובם הם סילופים גמורים במה שהוא מצטט! אם אתה רוצה לדעת אודותם תקרא מה שכתב מר יעקבי על מה שכתב חיים אמסלם.

אתה חוזר על סילוף כזה "כדוגמא לזה ציינו בפני את תשובות הג"ר משה פיינשטיין שבתשובה ידועה כתב שיש לגייר אישה, הגם שבית הדין יודע שהיא תחלל את יום טוב שני של גליות ", אני רוצה שתראה לי המראה מקום איפה הגר"מ פיינשטיין כותב ש"יש לגייר" אשה הגם שהבית דין יודעים שהיא תחלל יו"ט ב' של גליות". איני יודע מהיכן להתחיל בסילוף ושקר כזה. בבקשה תצטט בהלשון בדיוקו! ואם תלמד קצת התשובה אתה תראה שרוב רוב של התשובה היא 180 מעלות להיפך ממה שאמסלם טוען. הבעיא היא שיש לו (ולהרבה כמותו ותומכיו) הרבה ידיועת בשטחיות עצומה ועקמימות שאין כדוגמתו. הנקודה העיקרית: רוב רובם של המקורות של פוסקים שנתקבלו על ידי כלל ישראל שוללים גרות בדיעבד אצל מי שלא קיבל ברצינות לקיים תורמ"צ.במיוחד רואים זאת אצל הגר"מ פיינשטיין בכל תשובותיו!

שם השולח: משה תאריך: 17/12/10, 04:45:37
יש ספר טוב שיצא בארצות הברית לפני שנה ויותר ונקרא "משנת הגר". ושם מצוטטים הדבר באמתיות ובלי סילופים כאלו שיצר אמסלם. לא יועיל לך ולחבריך דבר, תלמידי חכמים רציניים שאינם שטחיים ושלמדו המקורות בפנים, יודעים שרוב רובם של מה שהוא כותב הוא סילוף התורה. למשל כל מי שלומד התשובה באגר"מ אודות האשה וי"ט ב' של גליות לא ידע היאך הצליח אמסלם לסלף ולשקר אצל ההמונים שהגר"מ פיינשטיין כתב לגייר אשה שיודעים שלא שלא מקבלת לשמור י"ט ב' של גליות. זה פרט המלמד על כל הכלל כולו. תפנים טוב טוב: אין שום טוב שיוצא מתוך הנצחת שקר! אתם יכולים לעשות קרע מבחוץ ולרמות העולם שם שבאמת על פי התורה "גרים" שלא רוצים לקיים מצות הם גרים משום שהם עושיןם דבר טוב זה או אחר...אבל אתם לא תצליחו לרמות האנשים מבפנים...יש ב"ה היום בישראל רבבות שלמדו התורה והתודעה על יהדות יהודי אינו משום עניין טוב זה או אחר...אלא היא רק על מי שנולד יהודי או שרצה להצטרף אל העם האומרים "כל אשר דיבר ד' נעשה"! כל סיסמה אחרת (אפי' אם היא נעלה, ואפי' אם היא קשורה על מסירת נפשם עבור מדינה שיש בתוכו יהודים, לא הופך אותם ליהודים, הם יכולים להיות גירי תושב אבל להיות גירי צדק הם צריכים להתחייב לשמור שבת (לא רק ללכת ביהכ"נ אלא למנוע מעשיית מלאכה) ולשמור כשרות ולשמור טהרת המפשחה של משפחה היהודית ולשמור חוקי שד' נתן בהר סיני אחרת אין הם מצטרפים אל העם היהודי. וכל מה שרמאים חושבים לרמות אחרים לא יצליח מלעשות קרע גדול הזה אצל אלפים ....אבל סוף סוף האמת יצליח!

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/12/10, 07:03:29
דברי הגר"מ פיינשטיין:
"מסתבר ממשמעות כמה דברים דגר שקיבל כל המצוות, אבל אמר לבי"ד שאף שמקבל עליו כל המצוות יודע שלא יוכל לעמוד בניסיון ליהרג כשיאנסוהו בדברים שהדין הוא ייהרג ולא יעבור, שנחשב קבלת מצוות, מאחר שקיבלה חיוב המצוות לקיימם כשיהיה לה באפשר שהוא שלא תהא אנוסה, ומה שתעבור הוא מפני שאין בכוחה לעמוד בניסיון אף שברצונה לקיים המצווה ולא לעבור... מסתבר דאף כשיאמר שלא יוכל לעמוד בניסיון דממון, דהוא הדין"

מה שאני כתבתי:
"שבתשובה ידועה כתב שיש לגייר אישה, הגם שבית הדין יודע שהיא תחלל את יום טוב שני של גליות "

אינני חושב שסילפתי את דבריו. איך אתה היית מסכם את התשובה שלו?

אינני יודע מי זה מר יעקובי.

שם השולח: משה תאריך: 17/12/10, 13:54:03
חשבתי לתומי שאתה יודע מה שאתה מדבר ושאתה באמת מחפש אחר האמת. אבל הלימוד הזכות שיש לי שאתה כבר "נתפסת" לסילופיו של המסלף אמסלם שאתה חוזר על קיאו דברים כאילו הם כל. איני יודע מהיכן להתחיל על הסילופין הללו:

א) אתה מצטט חלק מתשובה ואינך מרגיש שאתה סילפת הכתוב שם: מה שאני כתבתי:כתבת
"שבתשובה ידועה כתב שיש לגייר אישה, הגם שבית הדין יודע שהיא תחלל את יום טוב שני של גליות " זה שקר וכזוב! א) כתוב שם דבמצב מסויים היכן שמדובר אודות "אונס ממון" בעניין שהיא סבורה "כשיאנסו אותם לאבד כל ממונם וישארו עניים ויצטרכו לחזור על הפתחים לחתיכת לחם שהוא כמיתה, שמזה משמע שהוא קבלה, והפחד שהיה לה ממה שפתאם יסלקוה ממשרתה אשר בשביל זה חשבה שתלך ביו"ט זה ...", היינו מדובר בציור שהיא תצטרך לחזור על הפחים לחתיכת לחם! ב) עוד כתוב שם שזה מדובר בציור
"אשר בשביל זה חשבה שתלך ביו"ט זה וידחה הדבר עד שבועות שיתיישב דעתה שתוכל לעמוד בנסיון, וגם אז הראתה שמשתדלת לקיים שמירת יו"ט דהרי נזהרה שלא לעשות מלאכה ממש לפי דעתה", שהיא עושה השתדלות שלא לעבור, ונזהרת שלא לעשות מלאכה ממש לפי דעתה, ומשתדלת לעשות הכל לעמוד בניסיון בעתיד,
ג) וכל הדיון של הגר"מ שם מדובר *בדיעבדI* אם כבר ביירו אותה (כמו הנידון לשם אישות או לשם מלכים שאין מקבלין לכתחילה) ועל זה דן לומר מה שאומר, שאינו בטל בדיעבד, ואינו כותב שיש לעשות כן לכתחילה, ועיקר העיקרים מדובר שם בכל התשובה במי שעושה הכל וכתב שם בתחילה "ומאז זה עשר שנה שלא אירע שעברה כלום ואדרבה היא מחמרת ביותר ומוחזקת אצל כל מכיריה לשומרת כל מצות התורה בזהירות גדולה,", ואתה בא וכותב כאמסלם שהגר"מ פסק שב"ד יכול לגייר מי שמחלל יו"Yט ב' של גליות!? ד) "עוד כותב שם אבל אף שנסתפק בזה קצת אין לחוש כלל מצד טעמים הראשונים". והיינו שכותב שם עוד טעמים להכשיר הגירות המסויימת ההיא.

אדרבא מי ש*לומד* התשובה ההיא רואה שהגר"מ היה מפקפקפ בהרבה הרבה מגיורים שהיה קבלת מצוות אבל היה מחשבה שלא לקיים איזה מצוות, שחסר בשלימות קבלת מצוות, והוא הוצרך ליתן ארבע מיצוקים למי שחשחבה בשעת הטבילה שתילך לעבוד בי"ט ב' של גליות כדי שלא ילסקוה מההמשרה , ומה שתחלל היא במיעוט דמיעוט (היינו שתעשה מהכל שלא לחלל) ואפ"ה הוצרך להתייגע להכשיר הגירות בידיעבד בנידון ההיא, דמזה נראה ההיפך וכמו שכתב באותה התשובה "והטעם נראה דכשלא קבל אפילו רק דבר אחד אין זה קבלה כלל, דענין קבלת כל המצות הוא ענין אחד לשמוע ולעשות כציוי ה', אשר לכן ברור ופשוט שאף בדיעבד אינו גר כשלא קבל את כל המצות ממש...". לא יעזור לכם אתם סילפתם תשובה זו וכל מרבית השטויות שאמסלם אמר הוא סילף אחת אל אחת ואתה חוזר על שקריו כאילו זה למשה מסיני. תידעו גרות הוא רק מי שמקבל "לשמוע ולעשות ציווי ד'" כמו שכותב הגר"מ בתשובה זו.

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 18/12/10, 19:55:30
משה,
אתה צודק.
אכן סמכתי על זכרוני - וטעיתי. אכן מהתשובה לגבי יו"ט ב' של גלויות אין מקום לכתוב את אשר כתבתי.
דבריו של ר' משה שאותם יש להביא בחשבון הם אלו:
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן קס
"ועוד יש מקום לומר טעם גדול דמה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורין עושה שהיא סבורה שאין חיוב כ"כ לשמור המצות וא"כ הוא כגר שנתגייר בין העכו"ם שמפורש בשבת דף ס"ח שהוי גר אף שעדין עובד ע"ז עיי"ש והטעם משום שקבל עליו להיות ככל היהודים שנחשבה קבלה אף שלא ידע כלום מהמצות דידיעת המצות אינה מעכבת הגרות ורק בידע ולא רצה לקבל הוא עכוב בגרות דהא א"צ ללמד כל התורה כולה קודם שנתגייר דרק מקצת מודיעין. ולכן אף שהב"ד אמרו לה שצריך לשמור שבת חושבת שהוא רק הדור בעלמא אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומה טועה לומר שהוא יהודי כשר נמצא שלטעותה קבלה כל המצות שיהודי מחוייב שהוא גרות אף שמחמת זה לא תקיים עכ"פ המצות וזהו טעם שיש בה ממש להחשיבה לגיורת והוא למוד זכות קצת על הרבנים המקבלים שלא יחשבו עוד גריעי מהדיוטות."
אני מניח שגם כאן יהיו לנו אי אלו חילוקי דעות. תודה שהעמדתני על טעותי ואשתדל ביומיים הקרובים לתקן את הפוסט.

אגב, יש מקום לדון גם מצד התשובה הזאת של ר' משה: שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן ד


שם השולח: משה תאריך: 18/12/10, 23:52:44שבוע טוב,

הנה התשובה ההיא היא תשובה היחידי שיש על מה לדון. אין לי זמן עכשיו אלא אעיר בקצרה: א) הגר"מ כתב זה רק בתור "לימוד זכות" על אותם העושים כן שלא ייחשבו "גרוע מהדיוטות"! ולא בתור שזה דיעה *שלו*, וכותב שיש בזה "טעם" ואין זה דיעה הסופית וההחלטית בדבר, (ומכמה תשובות אחרונות שלו נראה שהוא מחמיר בדבר ואינו מקבל זה), ב) ה"למוד זכות" הוא *רק* בעניין שהרב"ד אכן אומרים לו שהדבר הוא רציני שאתה מחוייב לקבל לשמוע ולקיים ציווי ד' והוא אכן מקבל איזה "חיובים" אבל חושב שדבר פרטי זה הוא "הדור" אבל כשאינו מתחייב על דבר ואין מחייבים אותו דבר אין כאן התחלת דיון אפי' בתור "לימוד זכות".

שם השולח: משה תאריך: 18/12/10, 23:53:11
התשובה של אהע"ז ברורה שהיא נגד אמסלם: לא נצטט הכל אלא התחלה שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן ד

"בענין לגייר נכרית שכבר נשואה לכהן בערכאות כדי שישאנה מצד שאומר דאם לא יתירו ישתמד ח"ו בעה"י ט"ו כסלו תשכ"ב. מע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהר"ר אליעזר לעווין שליט"א רב ואב"ד בדעטראיט. הנה בדבר אחד ממשפחה חשובה שנשא נכרית ויש לו כבר בנים ממנה ורחקוהו מהם ועתה בא ואמר שהיא רוצה להתגייר וגם לגייר את הילדים ואם לא יקרבוהו מפחיד אותם שהוא ישתמד והוא כהן שאסור בגיורת אם יש לגיירה כדי שלא ישתמד, לע"ד איני רואה בזה מקום להתיר ..שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן ד

והנה לבד זה הא אף שהמתגייר לשם אישות נפסק הלכה ביבמות דף כ"ד שהוא גר וכן הוא ברמב"ם וש"ע מ"מ ודאי בעינן שיקבל מצות דהא גר שלא קבל עליו איזה מצוה אף שקבל עליו שאר כל המצות אינו גר כדאיתא בבכורות דף ל' ואע"ג דאיתא שם רק אין מקבלין אותו וכן הוא ברמב"ם פי"ד ה"ח, מ"מ משמע דאף בדיעבד אינו גר "

ויש המון תשובות מהגר"מ שהם נגד אמסלם ושותפיו.