יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

האם יש חנוכיה פסולה?

הדברים המתפרסמים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה

במהלך חג הסוכות, כשאני מטייל עם ילדי ברחבי הארץ אני משתדל לעצור ליד סוכות או סככות שאנחנו עוברים ולשאול את ילדי לומר לי האם זו סוכה כשרה ולהסביר מדוע כן או לא. משום מה במערכת החינוך שבה אני התחנכתי (וראיתי אצל ילדי שזה לא השתנה מאז), גם בחנוכה אחד מהנושאים שהילדים לומדים זה להבחין בין חנוכיה כשרה לחנוכיה פסולה.
אך אם בסוכות דיני סוכה כשרה ופסולה ממלאים יותר מפרק שלם בגמרא ויותר משני סימנים בשלחן ערוך, בחנוכה אין שום דבר שמתקרב לזה.
הכי קרוב שאפשר להגיע לדיון בחנוכיה כשרה או פסולה זה סעיף אחד בשלחן ערוך עם הגהת הרמ"א שעליו (אורח חיים סימן תרעא סעיף ד):
מילא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר אחד; לא כפה עליה כלי, אפי' לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה.
הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה, ולא בעגול דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק); ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א, מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (ת"ה סימן ק"ה). ויזהרו כשעושים נרות, אפי' בשעוה, שאין לדבקן ביחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (פסקי מהר"י ס"ה); אפי' בנרות של שבת וי"ט יזהרו שלא לעשות כן, (א"ז).

אז אילו חנוכיות ניתן לומר שהן פסולות? לפי הסעיף הזה רק חנוכיה אחת ממלאת את הדרישה: חנוכיה שהנרות צמודים כל כך שזה נראה כמדורה.
אז אם יש חנוכיה עגולה עם מרווח מספק בין הנרות, או חנוכיה מדורגת (שהנרות בגבהים שונים), או חנוכיה עם מרווח לא שווה בין הנרות - לכאורה אין מקום לפסול אף אחת מהחנוכיות הללו.
עם זאת, כפי שמאירים חלק ממפרשי השו"ע על דברי הרמ"א הכותב שמותר להדליק בלאמפ"א (שהוא להבנתי חנוכיה עגולה), שאין זה הידור מצווה. כך גם על חנוכיות אחרות יש לומר שהן לא מהודרות - אם בגלל שהן לא דומות למנורת המקדש ואם משום שקשה להבחין במספר הנרות.
אמור מעתה שכמו בשאר הלכות חג החנוכה, הנקודה המהותית בחג זה הידור מצווה מול לא הידור, ולא כשר מול פסול. הלואי ונזכה שילדינו יצליחו לקלוט נקודה חשובה זו.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 09/12/10, 19:49:14
התשובה פשוטה במאוד מאוד: אין בהלכה מושג בשם "חנוכיה". ולא הכוונה למילה עצמה, שחודשה במתכונתה זו לפני כמה דורות, אלא למושג שמאחוריה. הלכות חנוכה עוסקות בנר חנוכה, ולכלי המחזיק את הנרות אין מעמד הלכתי כלשהו. חד וחלק (גם אם החינוך הנהוג היום למן גן הילדים מקשה להכיר בעובדה זו). ולכן, למשל, הרמ"א אינו כותב שהשמש צריך להיות ממוקם גבוה יותר, אלא שהוא צריך להיות ארוך יותר.

ובכל אופן אני תמה, על יצרני החנוכיות שמעמידים שמונה נרות בשורה, ועוד נר תשיעי שגבוה או נמוך מהם בסנטימטר או שניים: הרי כשנוסף לזה גובהם של הנרות, כ-10 או 15 ס"מ בממוצע, ההבדל הזה נעשה זניח לחלוטין, ואין ספר שמי שיעמוד במרחק כמה מטרים משם, אם לא תהיה לו ידיעה מוקדמת באיזה יום הוא נמצא, הוא לא יוכל להחליט זאת לפי מראה עיניו, כי השמש ייראה כמו אחד משאר הנרות. והדבר הזה מפורש בשולחן ערוך, שהשמש צריך להיות נבדל משאר הנרות, וכבר ביארו נושאי הכלים שהטעם בכך הוא כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקים באותו יום, וגם הרמ"א כתב זאת בדין ההפרדה בין נרותיו של כל אחד ואחד.
ולפי עניין זה נמצא ממילא שיש חנוכיות שאם הן עצמן אינן פסולות בגופן, הרי שכשידליקו בהן בנרות רגילים (כלומר גבוהים. ולהבדיל לדוגמא מנרות השבת השטוחים המונחים בתבנית אלומיניום עגולה קטנה - שבהם ההפרש יהיה ניכר גם בחנוכיה כזו)
הרי זה שלא כהלכה. וכדאי לזכור זאת לא פחות מהמסר היפה שלך.