כל שבא בחמין מערב שבת - שורין אותו בחמין בשבת. וכל שלא בא בחמין מערב שבת - מדיחין אותו בחמין בשבת. חוץ מן המליח הישן וקולייס האיספנין, שהדחתן זו היא גמר מלאכתן.
כלומר, שכל דבר שלא בושל מערב שבת, אסור לשרותו במים רותחים בשבת אך מותר לערות עליו אלא אם כן הוא מקלי הבישול שהדחתו היא גמר מלאכתו.
על אף שפשטות המשנה היא שעירוי מכלי ראשון יהיה מותר על דבר שלא בושל, חלק מהראשונים (עי' תוספות שבת לט ע"א) סברו שאין להבין כך, אלא עירוי מכלי ראשון היא אסורה כדין כלי ראשון מפני שהיא מבשלת כדי קליפה. על פי שיטות אלו העירוי המותר במשנה זה דווקא עירוי מכלי שני.
לכן הציעו בעלי התוספות שתי הבנות בהסבר המשנה:
א. המשנה מתירה להכניס דבר שלא בושל לתוך כלי שני, הסיבה שהמשנה כתבה להתיר דוקא עירוי מכלי שני (ולא כלי שני עצמו) זה כדי להוציא את קלי הבישול שהם אסורים גם בעירוי מכלי שני.
ב. המשנה אוסרת להכניס דבר שלא בושל לתוך כלי שני (בגלל שזה מחזי כמבשל - נראה כמבשל), ומותר לערות על דבר לא מבושל מכלי שני, אלא אם כן הוא מקלי הבישול.
יוצא אם כן, שלשני ההסברים בתוספות אסור לערות על קלי הבישול מכלי שני.
וכאן נגיע לדין הכנת תה בשבת. הנדון כאן עוסק בעלי תה שלא בושלו מעולם, כדוגמת עלי נענע טריים וכד'.
קרה כאן דבר שאינני מכיר לו אח ורע בהלכה - כמעט מחלוקת במציאות.
הפוסקים הספרדים (ויש גם מהאשכנזים, ראו ציטוט כאן) דנו בעלי תה, אך ורק מדין דבר לא מבושל ובדרך כלל דנו בו שמצד הדין הוא מותר אפילו להכניס לכלי שני. לא רק שאין דנים בהם כקלי הבישול, אלא שדין קלי הבישול בכלל לא נכנס לדיון. כך לדוגמא דברי הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת ח"ו סימן כב, שבכלל לא מזכיר את דין קלי הבישול. גם הג"ר שלוש משאש בשו"ת תבואות שמש (או"ח סי' ל' מובא גם בספר יסודי הלכה שבת ח"א עמ' שמ) שכותב בפשטות שמעיקר הדין מותר להכניס לכלי שני ושראוי להחמיר לערות מכלי שני (ושכך הוא נהג).
לעומת זאת, מבין הפוסקים האשכנזים היה זה לדבר פשוט שעלי תה הם קלי הבישול. כך יש להבין את דעת הג"ר משה פיינשטיין (אגרות משה או"ח ח"ד עד אות טו) שהתיר להכניסם לכלי שלישי (ולא לעירוי מכלי שני). וכך בודאי לשיטת הערוך השלחן שכתב (אורח חיים סימן שיח סע' כח):
לפ"ז העשב שקורין טֵה שמערין עליהם חמין ודבר ידוע שבישולן קל ואפילו בכלי שני מתבשלים כמו שעינינו רואות המערה עליהן חמין בשבת אפילו ע"י כלי שני חייב חטאת ורבים נכשלים בזה בטענות של הבל יש שאומרים שהטי"י כבר נתבשל במקומו ואין בישול אחר בישול וטעות גדול הוא אפילו אם האמת כן הוא
וכך גם בשו"ת אז נדברו (חי"ג סי' כג, דבריו הובאו ביסודי הלכה שם ובפסקי תשובות סי' שיח אות יא) שכתב שבכלי שלישי קרוב הדבר להיות חיוב חטאת משום שמחמת דקות עלי התה הם מתבשלים בקלות.
עוד על הכנת תה בשבת, ראה דבריו של הרב שמואל דוד - קישור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה